כל השאלות והתשובות הנפוצות
נוירולוגיה היא ענף הרפואה שעוסק בבריאות ובמחלות של המוח, חוט השדרה, העצבים של הראש והגפיים, והשרירים.
דוגמאות למחלות נוירולוגיות מוכרות ושכיחות הן: שבץ, דמנציה ומחלת אלצהיימר, טרשת נפוצה, מחלות נוון שרירים, כגון ALS, מחלת פרקינסון והפרעות תנועה אחרות, כאבי ראש ונוירופאתיות.
מחלות נדירות יותר הן תסמונת גייאן-ברה (Guillain-Barre) וצורתה הכרונית (CIDP), מיאסתניה גרביס, וגידולים מוחיים.
נוירולוג הוא רופא שעוסק באבחון וטיפול תרופתי במחלות המוח, חוט השדרה, העצבים של הראש והגפיים, והשרירים.
נוירולוגים מטפלים במחלות כגון שבץ, דמנציה ומחלת אלצהיימר, טרשת נפוצה, מחלות נוון שרירים, כגון ALS, מחלת פרקינסון והפרעות תנועה אחרות, כאבי ראש ונוירופאתיות. דוגמאות למחלות נדירות יותר הן תסמונת גייאן-ברה (Guillain-Barre) וצורתה הכרונית (CIDP), מיאסתניה גרביס, וגידולים מוחיים.
חלק מן הנוירולוגים בוחרים להתמקד בחלק מן המחלות, ואחרים שומרים על אופק רחב, תוך שמפנים חולים מאתגרים, מבחינת האבחון והטיפול, לנוירולוגים שמתמחים במה שנראית כבעייתם.
נוירולוגים אינם עוסקים בניתוחי מוח (מי שעושה זאת הם נוירוכירורגים), אך יש שעוסקים בצינטור מוחי כדי לטפל בבעיות הקשורות לכלי הדם של המוח, כגון שבץ או מפרצות מוחיות.
אם חל שנוי לרעה בתפקוד הגוף, המוח (חשיבה), או ההתנהגות, בין אם פתאומי או הדרגתי – כדאי להגיע לבדיקה נוירולוגית כדי לוודא שמקורו איננו במחלה של המוח או מערכת העצבים. לרוב הדבר נעשה בתאום עם רופא המשפחה, ועל פי הפנייתו.
רופא המשפחה ידאג לוודא שאין מחלה "פנימית" שגורמת לשנויים לרעה.
הנוירולוג יבדוק אם מדובר במחלה של המוח או מערכת העצבים, וינסה לתת לה שם ("אבחנה"). לעתים מדובר במחלות שניתן להחלים מהן, אך גם אם מדובר במחלות כרוניות לרוב מוצאים דרכים לשפר את המצב. הדבר תלוי באבחון מדויק.
כדאי ללכת להיבדק אם אתם חושבים שאתם או מישהו בסביבתכם פתח קשיי זיכרון, כדאי ללכת להיבדק כדי לברר מה הסיבה לקשיים. לעתים מדובר בסיבות שניתן לתקן, וסילוקן יביא להחלמה מלאה.
גם אם אכן מדובר בתחילתה של דמנציה, כגון מחלת אלצהיימר – חשוב לאבחן אותה מוקדם ככל האפשר, אם אפשר בטרם פגעה באופן חמור ביכולות של האדם.
המטרות הן לנסות לסלק גורמים שיכולים להאיץ את מהלכה, לתת טיפולים שמאפשרים לחלק מן החולים לשמור או לשפר יכולות לפרק זמן, ולתת אפשרות לאדם ולמשפחתו להתארגן לקראת הבאות.
אם חל שנוי לרעה בתפקוד הגוף, המוח (חשיבה), או ההתנהגות, בין אם פתאומי או הדרגתי – כדאי להגיע לבדיקה נוירולוגית כדי לוודא שמקורו איננו במחלה של המוח או מערכת העצבים. לרוב הדבר נעשה בתאום עם רופא המשפחה, ועל פי הפנייתו.
רופא המשפחה ידאג לוודא שאין מחלה "פנימית" שגורמת לשנויים לרעה.
הנוירולוג יבדוק אם מדובר במחלה של המוח או מערכת העצבים, וינסה לתת לה שם ("אבחנה"). לעתים מדובר במחלות שניתן להחלים מהן, אך גם אם מדובר במחלות כרוניות לרוב מוצאים דרכים לשפר את המצב. הדבר תלוי באבחון מדויק.
חוות דעת נוירולוגית היא מסמך שמתאר את מצבו של אדם, כאשר המטרה העיקרית אינה אבחון או טיפול, אלא הצגת המסמך לגורם חיצוני.
פרופ' ערמון נכון לסייע בהכנת חוות דעת נוירולוגית, אך הדבר מחייב תאום מראש, תוך הקצאת מספיק זמן לדבר. הכנת חוות דעת נוירולוגית איננה חלק מביקור נוירולוגי רגיל.
אם מדובר בחוות דעת כדי לתמוך בהליכים משפטיים – הקשר עם פרופ' ערמון צריך להתבצע דרך הפרקליטים המעורבים.
חשוב להבין, שבחוות הדעת שלו פרופ' ערמון משקף את ראייתו של הדברים, ואין כל התחייבות שתתאם לזאת של הפונה.
הכנה יכולה להגביר את התועלת שתפיקו מן הביקור. אנא ודאו שאתם יודעים מדוע אתם מגיעים לנוירולוג ומהי השאלה עליה אתם מבקשים תשובה. הגיעו עם:
- מסמכים מן הרופאים המטפלים בכם, בראש וראשונה מרופא המשפחה;
- תוצאות בדיקות מעבדה ודימות
- דיסקים עם דימות הנוגעת לבעיה הנוירולוגית.
- קרוב משפחה שאיננו חולה, שיוכל לסייע להסברת הבעיה ולהבנת התוכנית שתתגבש במהלך הביקור.
בביקור פרופ' ערמון ישאל אודות הסיבה שהגעת אליו, אודות מחלות עבר ואודות תרופות שאתה לוקח. לאחר מכן יערוך בדיקה נוירולוגית, מותאמת לסיבה שבגללה הגעתם.
לאחר מכן סביר שיקבע אתכם תוכנית של בדיקות נוספות ולעתים של דימות נוספת, כדי לברור בין הסיבות האפשריות למצבכם.
ביחד תקבעו מועד לביקור מעקב, כדי לעבור על תוצאות הבדיקות ולקבוע תוכנית טיפולית.